חרדת נטישה

חרדת נטישה
חרדת נטישה היא אחת מבעיות ההתנהגות המתסכלות ביותר עבור בעלי הכלב. כלב הסובל מחרדה זו עשוי לגרום לנזקים אשר מסתכמים באלפי שקלים, ואולי אף יותר מכך.

חשוב להבין שכלב הסובל מחרדת נטישה אינו מנסה "להתנקם" בבעליו בגלל שהם השאירו אותו לבד. כלב זה סובל מחרדה עמוקה, והוא מוצא דרכים שונות לשחרר חלק מהלחץ. לכן, הסימפטומים של חרדת נטישה שונים מכלב לכלב, אך ישנם מספר מאפיינים נפוצים:

1. עשיית צרכים: בעיקר במקומות בהם יש ריח חזק של הבעלים, כגון מיטות, ספות, בגדים או נעליים. הכלב מחפש מקומות כאלו, ומרגיש הקלה בחרדה כאשר הוא עושה את צרכיו שם. הקלה זו נמשכת לזמן קצר, ולכן הכלב עשוי לעשות את צרכיו מספר פעמים, או להראות סימפטומים נוספים של החרדה.

2. לעיסת חפצים: שוב, הכלב מעדיף ללעוס חפצים בהם יש ריח חזק של הבעלים, ולכן הנזקים הם לעיתים קרובות דווקא לרהיטים האהובים, לבגדים או לנעליים. התחושה של טעם הבעלים בפה של הכלב, יחד עם הפעולה של הלעיסה, מרגיעה את הכלב לזמן קצר. ייתכן ומייד אחרי הלעיסה של חפץ אחד, הכלב יעבור ללעוס חפץ אחר, או יראה סימפטומים נוספים של חרדת הנטישה.

3. נביחות או יללות בלתי פוסקות: לעיתים הכלב נובח או בוכה במשך שעות ארוכות, עד שבעליו חוזרים הביתה. אמנם אין נזק לרכוש כאשר הכלב משמיע קולות אלו כל הזמן, אך הרעש מהווה מטרד. כאשר הרעש חזק במיוחד, השכנים עשויים להתלונן בפני הבעלים ואף להגיש תלונה במשטרה. במקרים שונים, השכנים או אנשים זרים עשויים לחשוב שהכלב עובר התעללות. לעיתים השמעת הקולות מלווה גם בסימפטומים נוספים של החרדה.

4. בריחה: לפעמים כלב הסובל מחרדת נטישה ינסה לברוח מהבית בכל צורה אפשרית. כלבים כאלו עשויים לקפוץ דרך חלונות, גם אם הם סגורים, לקרוע רשתות זבובים, ללעוס או לשרוט דלתות עד שנעשה בהן חור, לקרוע גדרות או לחפור בורות. ברגע שהכלב יוצא החוצה, הוא לעיתים נרגע מעט, במיוחד אם יש סביבו אנשים או בעלי חיים מוכרים. כלב כזה עשוי לגרום לנזק גדול לבית, ואף להפצע תוך נסיונות הבריחה שלו.

את עיקר הנזקים הכלב עושה תוך זמן קצר מעזיבת הבעלים. לפעמים, הכלב מתחיל להראות סימני חרדה עוד לפני שהבעלים עוזבים את הבית. כאשר הכלב נמצא במצב של חרדה, מופרשים בגופו הורמוני stress. בכמות גדולה או לאורך זמן, הורמונים אלו מזיקים לגוף. זו סיבה נוספת לטפל בבעייה.

כלבים בסיכון גבוה לחרדה זו הנם כלבים אשר אומצו דרך עמותות. כלבים אלו ננטשו בעבר על-ידי בעליהם הקודמים. קבוצת סיכון נוספת היא כלבים אשר מבלים את כל זמנם יחד עם בעליהם. כלב הנו חיית להקה, והוא זקוק לחברה, אך יש ללמדו גם להיות לבד, ורצוי להתחיל בכך בגיל צעיר. כאשר מבלים עם הכלב זמן רב במשך תקופה, ומאוחר יותר "נעלמים" לו לזמן ממושך (למשל - חופשת הקיץ של הילדים, ולאחריה תחילת הלימודים, או החלפת מקום עבודה למקום הדורש עבודה למשך זמן רב יותר), הסיכון לחרדת נטישה עולה.

בכדי לטפל בחרדת נטישה, יש להתייעץ עם מאלף/ת אשר התמחה/תה בפתרון בעיות התנהגות בכלבים. בכל המקרים של חרדת נטישה מומלץ להשתמש בכלוב טיסה עבור הכלב. ייתכנו מקרים בהם יידרש טיפול תרופתי בנוסף לאילוף. במקרים אלו, חשוב לתכנן את הטיפול בשיתוף עם הוטרינר, כך שמינון התרופות ירד בהדרגה, עד לגמילת הכלב מתרופות ההרגעה. במקרים נדירים, הכלב יאלץ לקבל תרופות אלו במשך כל חייו. כתחליף לתרופות, במקרים קלים יותר, ניתן להשתמש בתכשיר המכיל פרומון המרגיע כלבים לזמן מוגבל, או בעזרת טיפולים אלטרנטיביים שונים (פרחי באך, הומאופתיה וכד').

חשוב לציין כי עלות האילוף וכלוב הטיסה פחותים מהנזק המצטבר שגורם כלב אשר סובל מחרדת נטישה.

חזרה
שתף בפייסבוק