השפעת מבנה הכלב על שפת הגוף שלו

השפעת מבנה הכלב על שפת הגוף שלו

לחצו להגדלה

כלבים מתקשרים זה עם זה במגוון דרכים שונות. התקשורת הקולית שלהם כוללת נביחות, יללות, יבבות ועוד. תקשורת ריח מתבצעת על-ידי סימון טריטוריה באמצעות שתן, צואה, גרוד הקרקע עם הרגליים, התחככות בחפצים וליקוק עצמי והדדי. למרות שדרכי תקשורת אלה מאד מגוונות, עיקר התקשורת בין כלבים מתבצעת באמצעות שפת גוף.

כלבים משתמשים בשפת גוף כדי לשדר לסביבה מה הם חשים באותו הרגע.  כל חלק בגוף יכול לשמש להעברת מסרים, דבר היוצר שפה שלמה.  לנו, כאנשים, קל יותר להסתכל על חלקי הגוף העיקריים, או חלקי הגוף אשר בולטים החוצה מעבר לגוף, למשל הזנב או האוזניים.  כאשר מנסים להבין מה הכלב אומר באמצעות שפת הגוף שלו, מצד אחד יש לבחון כל חלק בגופו ולפענח מה אותו חלק "אומר", אך יש גם להסתכל על הכלב כולו, ולראות את ההשפעה הכוללת של כל החלקים השונים.  מבנה הגוף של הכלב משפיע על הבחירה שלו באופן בו הוא מתקשר.

מגיל צעיר שמעתי את המשפט "כשכלב מכשכש בזנב הוא שמח".  כשגדלתי, למדתי שדבר זה לא תמיד נכון, וצריך לראות איך הכלב מכשכש בזנבו.  התנועה של הזנב מצד לצד יכולה להיות נוקשה מאד, כשבמקרים כאלה הזנב יהיה גבוה וכל ההתנהלות של הכלב תהיה נוקשה גם היא.  במקרה כזה, כדאי להזהר – הכלב עלול להיות תוקפן!  זנב שמכשכש במרץ, ונראה "רך" וחופשי לרוב כן יעיד על שמחה.  ישנם אנשים אשר קוצצים לכלב את הזנב, דבר אשר אינו חוקי בארץ, וישנם גזעי כלבים בהם חלק או כל הכלבים נולדים ללא זנב, או עם זנב קצר (למשל בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי, רועה אוסטרלי ועוד).  העדר הזנב גורם לכך שכלבים אלה לא יכולים לתקשר בעזרתו בצורה טובה.  כלבים כאלה עוברים לכשכש לא רק בגדם הזנב שלהם אלא בכל החלק האחורי של גופם כדי להדגיש את השמחה וההתרגשות שלהם, אך קשה להם יותר לשדר לסביבתם את מצב רוחם במקרים בהם הם היו רוצים להרים את זנבם למעלה ואולי גם לכשכש בו באיטיות ובנוקשות.

אנוביס - גורת דוברמן.  קשה לראות מה היא מנסה לומר באמצעות הזנב הקצוץ

אנוביס - גורת דוברמן.  קשה לראות מה היא מנסה לומר באמצעות הזנב הקצוץ.

האוזניים משמשות גם הן לתקשורת בין כלבים.  אוזניים משוכות אחורה מעידות על לחץ, חשש, פחד או כניעה.  אוזניים זקופות, הפונות קדימה, מעידות על ערנות ודריכות או על תוקפנות.  אוזניים רפויות הנוטות מעט הצידה מעידות על רוגע.  כלבים מסוגלים להזיז את כל אחת מהאוזניים בנפרד, וכלב לחוץ יזיז לפחות אחת מאוזניו בתגובה לכל רעש.  לכלבים עם אפרכסות אוזניים זקופות, כדוגמת הרועה הגרמני, יש יתרון ביכולת התקשורת באמצעות האוזניים.  כאשר האוזניים זקופות קל לאחרים לראות להיכן הן מצביעות.  לכלבים עם אוזניים שמוטות, במיוחד כאלה עם אוזניים ארוכות מאד כדוגמת גזעי הספאנייל השונים, קשה יותר להתבטא באמצעות האוזניים.  דבר זה נכון גם עבור כלבים אשר עברו קיצוץ של האוזניים.  בדומה לקיצוץ זנבות, גם קיצוץ אוזניים אינו חוקי בארץ.

ג'וליה-גורת קוקר ספנייל. קשה לראות מה היא "אומרת" עם אוזניים כאלה ארוכות

ג'וליה-גורת קוקר ספנייל. קשה לראות מה היא "אומרת" עם אוזניים כאלה ארוכות

גם הפרווה מעידה על מצב רוחו של הכלב.  כשכלב רגוע, הפרווה נחה על פני הגוף ברפיון.  במצב של התרגשות ועוררות, כלבים רבים סומרים את שערם.  חשוב לדעת שסימור השיער יכול להעיד על תוקפנות, אך גם על מצבי התרגשות נוספים, ולכן יש להסתכל על סימור השיער רק יחד עם סימני שפת גוף אחרים.  רוב הכלבים סומרים את השיער בעיקר באיזור השכמות, שם השערות ארוכות מעט יותר מאשר באיזורים אחרים.  ישנם כלבים אשר סומרים את שערם לכל אורך הגב.  גם כאן ישנה השפעה של מבנה הגוף על יכולת התקשורת – כלבים קרחים, כגון מקסיקני קרח או סיני מצויץ, לא יכולים לסמור את שערם.  כמו כן, ישנם כמה גזעים, שהידוע בהם הוא הרידג'בק הרודזי, להם יש פס לאורך הגב בו הפרווה צומחת בכיוון אחר, דבר היוצר מראה של פרווה סמורה.

טייגר - גור רידג'בק רודזי.  הפס על הגב יוצר מראה "סמור".

טייגר - גור רידג'בק רודזי.  הפס על הגב יוצר מראה "סמור".
רוקי-כלב שי-צו. השיער מסתיר את הפנים ומטשטש את שאר חלקי הגוף.
רוקי-כלב שי-צו. השיער מסתיר את הפנים ומטשטש את שאר חלקי הגוף.

גם לעיניים תפקיד חשוב בתקשורת בין כלבים.  מבנה העין של הכלב הוא כזה שאצל רוב הכלבים לא יראו את החלק הלבן של העין כאשר הם רגועים.  כשכלב לחוץ או חושש, לפעמים אפשר יהיה לראות חלקים לבנים בעין, דבר הנקרא בשפה המקצועית Whale Eyes– עיני לווייתן.  למרות זאת, ישנם כלבים להם באופן טבעי רואים את החלק הלבן של העין באופן קבוע, ולכן חשוב לשים לב לסימני שפת גוף נוספים.

ג'וי, כלבת בולדוג צרפתי, מראה את הלבן של העין

ג'וי, כלבת בולדוג צרפתי, מראה את הלבן של העין.

בכל עולם החי, מבט ישיר וממוקד מהווה איום.  כיוון המבט של הכלב מראה גם על תחושת הכלב.  כלב שבטוח בעצמו ותוקפן כלפי מי שעומד מולו ינעץ בו מבט ישיר ומאיים.  כלב שלא בטוח בעצמו יסיט את מבטו לצדדים, וימנע מיצירת קשר עין.  במקרים מסוימים הסטת המבט תהיה משולבת בהפניית הראש הצידה, כדי להדגיש את העדר המבט הישיר.  הגבות של הכלב יכולות לעזור בקביעת הכיוון אליו הכלב מסתכל.  ישנם כלבים  עם צבע פרווה שונה באיזור הגבות, למשל בכלבי דוברמן, רוטוויילר, בוסרון (כלב רועים צרפתי) ועוד.

אצל לילה, כלבת רוטויילר מעורבת, הגבות מודגשות באמצעות צבע פרווה שונה.

אצל לילה, כלבת רוטויילר מעורבת, הגבות מודגשות באמצעות צבע פרווה שונה.

גם לשפתיים של הכלב תפקיד חשוב לתקשורת בכלבים.  בכלב רגוע, השפתיים יהיו רגועות ורפויות, בין אם פה הכלב פתוח ובין אם הוא סגור.  הדרך בה כלב חושף את שיניו באמצעות השפתיים מעידה על מצב רוחו.  כלב מתוח, לחוץ ומפוחד ימשוך את השפתיים לאחור באופן שיגלה את השיניים הטוחנות.  כלב בטוח בעצמו ימשוך את השפתיים קדימה באופן שיגלה רק את החותכות ואת הניבים.  גם במקרה כזה ישנה חשיבות למבנה הגוף של הכלב – כלב עם שפתיים רפויות ונפולות כדוגמת מסטינו נפוליטנו יתקשה יותר בתקשורת באמצעות השפתיים מאשר כלב עם שפתיים מתוחות כגון בורדר קולי.

קרלוס-גור מסטינו נפוליטאנו. בגלל קפלי העור הרבים השפתיים מאוד נפולות וקשה לו לתקשר באמצעותן

קרלוס-גור מסטינו נפוליטאנו. בגלל קפלי העור הרבים השפתיים מאוד נפולות וקשה לו לתקשר באמצעותן.

ישנם עוד חלקים רבים בגוף הכלב אשר משמשים לתקשורת בין כלבים, וקשה למנות את כולם כאן.  חשוב לזכור שלמרות שכל חלק וחלק מצביע על מצב רוחו של הכלב, יש להקפיד ולהתבונן גם בכלב כולו כדי לראות מה מצב רוחו.


חזרה
שתף בפייסבוק