אליפות אירופה הפתוחה 2011

  אליפות אירופה הפתוחה 2011
אליפות אירופה הפתוחה ב"ריקודים עם כלבים" לשנת 2011 התקיימה באוקטובר, בדנמרק.

במהלך חודש יולי נתקלתי בהודעה על קיום אליפות אירופה הפתוחה ב"ריקודים עם כלבים" בדנמרק.  התחרות תוכננה לסוף אוקטובר, ומייד התחלתי לבדוק אם יתאפשר לי להשתתף.  היו המון סיבות לא להשתתף – עלויות הטיסה גבוהות, אין טיסות ישירות מהארץ לדנמרק, התאריכים התנגשו עם חופשה משפחתית שהייתה מתוכננת, עומס עבודה מתוכנן בדיוק בתקופה זו, ועוד.  היו סיבות בודדות למה כן להשתתף – למרות שאני מתחרה בתחרויות וידאו, מעולם לא השתתפתי בתחרות חיה בספורט זה, והדבר יאפשר לי ללמוד דברים חדשים מהטובים בעולם בתחום.  מועד סיום הרשמה היה בסוף ספטמבר, ועד הרגע האחרון לא יכולתי להחליט.  בסופו של דבר, קרו כמה דברים שפשוט הפכו את מועד הנסיעה לדנמרק למושלם מהרבה בחינות, והחלטתי להרשם כנציגה היחידה מישראל, יחד עם כלב הבורדר קולי שלי, נארדו (ליאונרדו דה וינצ'י).

מייד עם ההרשמה התחלתי להתארגן לקראת הנסיעה.  הזמנתי כרטיסי טיסה עם חניית ביניים קצרה ככל האפשר, הזמנתי מקומות בבתי מלון, תיאמתי השכרת רכב, ביצעתי את כל הדברים הדרושים להטסת כלב, תיאמתי לקבל שיעורים פרטיים בתחומי אילוף אחרים לאחר התחרות, והתחלתי להכין רשימה של כל הדברים שעלי להכין ולקחת לפני הנסיעה.  ביררתי עם אנשים שכבר טסו בעבר עם הכלב שלהם וקיבלתי המלצות שונות.

בליל הטיסה סיימתי לארוז את כל מה שצריך, השארתי הנחיות מדויקות לגבי הטיפול בכלב השני שלי, ונסעתי לשדה התעופה.  התנהלות הצוות בשדה התעופה עם הכלב הפתיעה אותי לטובה.  הגעתי כ-3 שעות לפני הטיסה, ומייד כשניגשתי לצ'ק אין הפקידה צלצלה ודיווחה לממונים עליה שהכלב הגיע.  בזמן ששילמתי על כרטיס הטיסה של הכלב כבר הגיעו נציגי חברת התעופה וארגנו את כל מה שהיה צריך.  הם בדקו שהכלוב גדול מספיק כך שהכלב מסוגל לשבת, לעמוד, לשכב ולהסתובב מצד לצד בתוכו, שהבאתי את כל המסמכים הדרושים, שהכנתי לו קערת מים וקערת אוכל ושהכלוב מרופד.  עד הרגע האחרון נשארתי עם הכלב, וניצלתי את הזמן לוודא שהוא רגוע בתוך הכלוב, שם חיכה לו צעצוע שהוא אוהב במיוחד.

מייד משדה התעופה נסעתי לקבלת הפנים למשתתפים בתחרות.  במהלך ארוחת הערב שהתקיימה במקום הצוותים השונים עברו בין השולחנות וחילקו גלויות  "בהצלחה" אחד לשני.  למזלי, היה מי שהודיע לי מראש על מנהג זה, ולכן באתי מצוידת עם גלויות אותן חילקתי גם אני.

היום הראשון הוקדש למקצה "רגלי למוסיקה" (Heelwork to Music).  החוויה התחילה עוד לפני התחרות, כאשר קרוב ל-40 כלבים ונוהגים עבדו בזירה ובמגרש החימום יחד, ללא מריבות בין הכלבים, למרות שכמה מהם ידועים בכך שהם לא מסתדרים עם כלבים אחרים.  היה מעניין מאוד לצפות במתחרים השונים מבצעים תרגילים מורכבים המשולבים בעמדות השונות של הפקודה "רגלי" שהוגדרו מראש בחוקי התחרות.  שוחחתי עם אנשים שונים, ולמדתי מה השופטים מחפשים ברוטינה מסוג זה.  למרות שמדובר בתחרות, כל האנשים היו אדיבים מאד, וקיבלתי הזמנה להשתתף בתחרויות במדינות שונות.

לאחר סיום השיפוט של כל המשתתפים החל מקצה הגמר.  10 הצוותים עם הציונים הגבוהים ביותר ביצעו את הריקוד שלהם מחדש, ונשפטו בפעם השנייה.  הציון החדש נוסף לציון מהביצוע הראשון, ובסוף מקצה הגמר הגיעו למקום הראשון קרן סייקס וכלבת הבורדר קולי פליי (Iatka Spring Spangle) מאנגליה.  למקום השני הגיע תיירי תומאס וכלב הבורדר קולי אובק (Ubac du Mas de la Rabeyrine).  למקום השלישי אניה קריסטיאנסן וכלבת הבורדר קולי Fæhunden’s Queeny Las.  שלושת הציונים הגבוהים ביותר שקיבלה כל מדינה סוכמו, ולמקום הראשון הגיעה אנגליה, למקום השני דנמרק, ולמקום השלישי פינלנד.

היום השני היה היום בו אני התחריתי, במקצה "ריקודים בסגנון חופשי" (Canine Freestyle).  הייתי השמינית שהתחרתה, ולכן לא היה לי הרבה זמן להתכונן.  במקצה החימום, נארדו התרגש מאד מכמות הכלבים שעובדים ומשחקים לידו – שוב היו קרוב ל-40 כלבים בזירה בו זמנית, ולקח קצת זמן עד שהוא חזר להתרכז בעבודה.  עם תחילת התחרות הלכתי לחדר ההלבשה כדי להתלבש ולסיים את ההכנות האחרונות.  כשהגיע תורם של המתחרים שהיו לפניי נכנסתי למגרש החימום כדי להתאמן עם נארדו.  הוא עדיין היה נרגש מאד, ונבח הרבה.  גם כשהתחלנו בריקוד הוא לא נרגע, ובמהלך כל הריקוד הוא נבח.  נביחות מוגזמות מורידות מהניקוד, אבל כמעט כל הכלבים באותו היום נבחו הרבה.  הציון שלנו ירד משמעותית בגלל שהריקוד שלנו כלל כמות גדולה יחסית של "רגלי" על צורותיו השונות, ולכן בסופו של יום הגענו למקום ה-35.

ביום השני זכה במקום הראשון תיירי תומאס וכלבו אובק מצרפת.  למקום השני הגיעה ג'ולס או'דוויר וכלב הבורדר קולי פלין (Fjurdyhoeve Flynn), ולמקום השלישי קתרינה מיזניקובה עם כלב הגולדן רטריבר ארזון (Erzon).  המדינה שהגיע למקום הראשון הייתה רוסיה, ואחריה הגיעו בלגיה ודנמרק.

הצפייה בתחרות הייתה מעניינת מאד.  השתתפו נציגים מ-14 מדינות, עם כלבים שונים.  רוב הכלבים היו כלבי רועים, מביניהם בלטו במספרם כלבי הבורדר קולי, אך היו גם כלבים מעורבים.  היו שם גזעים שכמעט ולא קיימים בארץ – כלב רועים פירנאי, כלב חוות דני/נורבגי, לייקינואה (סוג של רועה בלגי) ועוד.  היה מעניין במיוחד לראות כלבת פאג סיני רוקדת בצורה חיננית להפליא בשני הימים.

למרות שלא היה קל לקבל את ההחלטה להשתתף בתחרות, ולמרות שהגענו למקום נמוך יחסית, אני עדיין מרוצה מעצם ההשתתפות שלנו בתחרות.  כתחרות ראשונה מול קהל, לדעתי זו הייתה התחלה טובה, בעיקר לאור העובדה שעיקר הנקודות שירדו לנו היו בגלל עודף "רגלי" בקטגוריה של "ריקודים בסגנון חופשי".  אני כבר מתחילה לתכנן לנסוע לתחרויות נוספות באירופה, כולל אליפות אירופה הפתוחה לשנת 2012, אשר תתקיים בצ'כיה.  בינתיים, 2 צוותים נוספים החלו באימונים לקראת התחרות.

 

נ.ב.

אחרי התחרות המשכנו לאימוני רעיית כבשים ואג'יליטי בדנמרק, אבל על כך אכתוב בפעם אחרת.


חזרה
שתף בפייסבוק