התהגויות בעייתיות נפוצות בכלבים

בעלי כלבים רבים מתוסכלים מהתנהגות חיית המחמד שלהם. רבים חושבים שהכלב מנסה "להתנקם" בהם על כך שהם משאירים אותו לבד, או שהוא לא מסוגל ללמוד לשלוט בצרכים. אנשים רבים לא מודעים לכך שברוב ההתנהגויות הבעייתיות אפשר לטפל.

​

בעיות צרכים: לא נעים לחזור הביתה ולגלות שהכלב עשה את צרכיו בבית. דבר זה נכון עוד יותר כאשר הבעייה היא כרונית, וקשה במיוחד כאשר הכלב מחליט לעשות זאת על מיטות, ספות, נעליים, בגדים וכד'. אופן ביצוע החינוך לנקיון צריך להתאים לגיל הכלב, מצבו הבריאותי וגורם הבעייה המתאים.

 

קפיצה על אנשים: תופעה זו נפוצה בעיקר בגורים, אך עשוייה להמשך כל חייו של הכלב כל עוד הוא לא למד להתנהג אחרת עם אנשים. גם כאשר לבעלי הכלב לא מפריע שהוא קופץ עליהם, לאנשים זרים בהם הכלב נתקל ברחוב או לאורחים הדבר כן עשוי להפריע. כמו כן, כאשר כלב גדול קופץ על אנשים, הוא עשוי להפילם לרצפה ולפצוע אותם, גם אם הכלב חברותי ולא התכוון לפגוע בהם. חשוב לציין שהתנהגות זו טבעית לכלבים, במיוחד בגיל צעיר. על מנת לפתור את הבעייה, יש ללמד את הכלב התנהגות חלופית, אשר תזכה אותו בפרסים ותשומת לב. למשל, אפשר ללמד את הכלב להתיישב כאשר הוא ניגש לאנשים.

​

לעיסת חפצים: אחת הדרכים בהם גורי כלבים חוקרים את סביבתם היא באמצעות לעיסת חפצים. הדרך הטובה ביותר לפתור בעייה זו היא על-ידי תיחום הכלב, והרחקת חפצים מסביבתו, מלבד הצעצועים של הכלב. במקביל, חשוב ללמד את הכלב לבחור לשחק דווקא עם הצעצועים שלו ולא עם חפצים אחרים.ישנם מקרים בהם לעיסת החפצים נובעת מחרדת נטישה, דבר אשר דורש טיפול מותאם.

​

אכילת צרכים: גם תופעה זו נפוצה בעיקר בגורי כלבים, והפתרון הטוב ביותר הוא מניעה - ניתן ללכת עם הכלב עם מחסום פה, או לא לאפשר לו להגיע לצרכים. לפעמים התנהגות זו נובעת מתזונה לא מתאימה. רוב הכלבים מפסיקים התנהגות זו כאשר הם מתבגרים, אך במידה והדבר הפך להרגל הוא עשוי להשמר לאורך כל חיי הכלב.

​

נשכנות בגורים: גורים נוהגים לנשוך כחלק ממשחק. יש ללמד אותם התנהגות חלופית, אשר תאפשר להם לקיים אינטראקצייה חיובית עם בעליהם. אחת הדרכים לטפל בכך היא באמצעות משחקי משיכות עם חוקים ברורים.

​

תוקפנות: תוקפנות מחייבת אילוף, ואין לנסות לפתור זאת באמצעות קריאת מאמרים, צפייה בסרטונים או טיפים בפורומים וקבוצות שונים.
 

פחדנות מוגזמת: חשוב לחשוף גורי כלבים לדברים שונים, כדי למנוע מהם לגדול לכלבים מפוחדים. החשיפה צריכה לכלול אנשים, בעלי חיים, כלי רכב שונים (כולל נסיעה במכונית), רעשים ומקומות מגוונים. כלב מפוחד עשוי להפוך לתוקפן. גם במקרים כאלה לא מומלץ לנסות לפתור זאת לבד.

​

נביחות או יללות בלתי פוסקות: קיים הבדל גדול בין כלב אשר נובח מדי פעם, למשל כאשר אדם זר מתקרב לביתו, לבין כלב אשר מבלה שעות בנביחות בלתי פוסקות. כלב אשר לא מפסיק לנבוח מהווה מטרד לשכנים. אם הוא נובח כך רק כאשר בעליו אינם בבית, ייתכן והוא סובל מחרדת נטישה. מומלץ לאבחן את הגורם לנביחות או היללות ולטפל בו.

​

חרדת נטישה: אם כלב לא למד להעסיק את עצמו כאשר הוא נשאר לבד בבית, הוא עשוי לפתח חרדת נטישה. חרדה זו נפוצה יותר בכלבים אשר אומצו דרך עמותות שונות. כלב הסובל מכך עשוי לגרום לנזקים רבים, ע"י לעיסה של חפצים (דלתות, קירות, או חפצים בעלי ריח חזק של הבעלים, כגון נעליים, בגדים או רהיטים), עשיית צרכים בבית, יללות ונביחות ממושכות ועוד. ישנם כלבים אשר מצליחים לפרוץ כל מחסום העומד בדרכם החוצה, ולגרום לנזקים אשר מסתכמים באלפי שקלים, ואף יותר מכך. גם בעייה זו לא נפתרת באמצעות מאמרים, סרטונים וכד'...
 

בעיות נוספות:

• עייפות מוגזמת: כאשר הכלב מבלה את רוב זמנו בשינה, הוא עשוי להיות משועמם, או לסבול מעייה רפואית. מומלץ לקחת אותו לבדיקה וטרינרית, וכן לאפשר לו גישה לצעצועים.

• עודף פעילות: קורה שכלבים, במיוחד גורים, מתחילים לרוץ במהירות ללא סיבה נראית לעין. התנהגות זו הנה נורמלית, ונובעת במקרים רבים מעודף אנרגייה. רצוי לעייף את הכלב באמצעות משחקים, וכן לאלף את הכלב למשמעת. יש ללמד את הכלב להתנהג בצורה רגועה בתוך הבית.

• הקאה בנסיעות: ברוב המקרים, כלבים מקיאים במהלך הנסיעה מפחד ולא מתחושת אי נעימות. חשוב להסיע גורים צעירים פעמים רבות, למרחקים קצרים ועולים בהדרגה, בכדי למנוע את החשש מהנסיעה. ניתן להשתמש בפרומוני הרגעה לכלבים, או בכדורים נגד מחלת נסיעה (דורשים מרשם מהוטרינר).

• התנהגויות קומפולסיביות: תופעה זו אינה נפוצה בכלבים אך כן בגזעים מסויימים. התנהגויות כאלה דורשות אבחון וטרינרי והתנהגותי מסודרים.